תוויות

‏הצגת רשומות עם תוויות מונולוג. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מונולוג. הצג את כל הרשומות

קונה עגבנייה בשקל או איך להיות מיליונר - מערכון

אני עוד משהייתי קטן, ידעתי שאני הולך להיות מיליונר.
אבל מה?
לא הצליח עדיין.
אז אמרתי לעצמי, בשביל להיות מליונר צריך ללכת לשמוע את זה מפי החמור עצמו, כמו שאומרים.
אז הלכתי לחמור,
נו,
הטייקון המליאן הזה,
זה שעשה הכל בעשר אצבעות.
והוא בא מהעם,
והוא יודע מה זה עוני.
אליו הלכתי,
ושאלתי אותו
אותו ממש,
איך נהיים מיליונר?
המאבטחים שלו ישר באו לתת לי מכות
למה, כי הוא טייקון,
ואי אפשר לשאול טייקון שאלות.
אבל הוא עצר אותם,
חייך אלי, ואמר:
"אני אספר לך איך"
"קניתי בשוק עגבנייה בשקל"
"ולמחרת באתי לשוק ומכרתי אותה בשתי שקל"
"ואז קניתי שתי עגבניות בשתי שקל"
"ולמחרת באתי לשוק ומכרתי אותם בארבע שקל, וגם איתם קניתי עגבניות"
"אתה מבין, זה לקח הרבה זמן"
"אבל בסוף נהייתי מיליונר"
ואז הוא הוציא שקל הכיס ואמר
"לך, קנה עגבנייה"
ושתדעו, שהטעויות של השתי שקל זה ציטוט שלו, כי הוא בא מהעם. אני יודע עברית, אבל מה, הוא הטייקון
אז אמרתי לעצמי,
ככה נהיים מיליונרים?
יאללה
הלכתי לקנות עגבנייה.
ואז למחרת הלכתי לשוק וניסיתי למכור את העגבנייה.
אף אחד לא רוצה עגבנייה אחת,
חשבו אני משוגע.
ואז בא מישהו וקנה ממני את העגבנייה, סתם כי הוא ריחם עלי.
אז קניתי שתי עגבניות.
והלכתי לשוק.
מפה לשם הגעתי לארגז.
..של עגבניות!
אבל אז בא הפקח של השוק ורצה לתת לי דו"ח, למה אין לי דוכן
אז שכרתי דוכן
הייתי קונה עגבנייה בשקל,
מוכר בשתיים,
נותן עשרים אגורות מזה לפקח
עוד עשרים אגורות מיסים לעירייה
עוד ארבעים אגורות למס הכנסה,
והייתי נשאר עם עשרים אגורות בכיס
על ארגז עגבניות היה מספיק לי בקושי לבירה בדרך חזרה מהשוק, וחצי מנה פלאפל ביום טוב.
אז הלכתי שוב לטייקון המליאן הזה.
זה שעשה הכל בעשר אצבעות,
ושהוא בא מהעם.
ויודע מה זה עוני.
אמרתי לו, מה עבדת עלי?
קניתי עגבנייה,
אבל אז בא מס הכנסה ומע"מ וארנונה ואישורים ופקח..
וואלה לא נשאר לי כלום.
אמר לי הטייקון
"כמה אתה מוכר"
אמרתי ארגז
אמר
"מה ארגז? ארגז זה כלום. תמנף"
אמרתי
"שו הַאדַה תמנף?"
אמר
"נגיד אתה הולך לבנק ויש לך ארגז עגבניות, אתה משאיר את הארגז עגבניות פיקדון ומקבל כסף לקנות עשר ארגזים על חשבון הארגז שלך"
אמרתי בחזרה
"למה הבנק ייקח לי את הארגז עגבניות? מה הוא יעשה עם ארגז עגבניות?"
אמר
הוא לא באמת ייקח אותו, הוא רק ירשום שיש לך ארגז עגבניות למקרה ולא תחזיר לו את הכסף, כדי שהוא יוכל לעקל לך את הארגז"
אמרתי
"וואלה"
אמר
"וואלה"
ושוב זרק לי שקל
הלכתי לבנק
זרקו אותי מכל המדרגות.
אמרתי להם שהטייקון הזה, נו, זה שעשה הכל בעשר אצבעות, ובא מהעם, ויודע מה זה עוני, שלח אותי.
אמרו
"תביא משהו ששווה כסף, כמו בית או אוטו, או חתימה מהטייקון אם אתה רוצה כסף"
אמרתי
"אין לי חתימה מהטייקון, רק שקל"
והלכתי הביתה.
חזרתי למחרת עם החוזה של הבית
אמרו
"אין בעיה קח כסף כמו שווה הבית"
לקחתי.
קניתי משאית של עגבניות.
מכרתי מלא עגבניות ביום הראשון
וקצת פחות עגבניות ביום השני
ביום השלישי אף אחד לא רצה עגבניות כי כולם קנו כבר ביומיים קודם
העגבניות התחילו להתבשל
מכרתי חלק למטבוחה
השאר התבשלו לגמרי
באו הפקחים מהעירייה לקחו הדוכן, נתנו דו"ח.
באו הפקחים ממשרד הרישוי לקחו המשאית, נתנו דו"ח.
באו פקחים ממשרד החקלאות שרפו העגבניות
למה ירקות רקובים מביאים מחלות
ואז נתנו דו"ח.
בא הבנק לקח הבית.
הלכתי לטייקון
אמרתי לו היה לי בית והיה לי שקל
קניתי עגבניות מכרתי
עכשיו אין בית ואין שקל
אמר
"למה קנית עגבניות?"
אמרתי
"אתה אמרת"
אמר
"זו הייתה מטאפורה"
וזרק לי עוד שקל.
דחפתי לו ת'שקל למקום שבוא לא זורחת השמש, כדי שיראה מאיפה משתין הדג,
זאת מטאפורה.
ס' אמק.

על הפרדת רשויות רגשית, מרד נעורים ונפילה בין הדורות.

אני לא יודע איך להתחיל את זה, אז יכול להיות שהחלק הראשון יהיה מבולבל, אבל אחר כך הוא ייזרום, תסמכו עלי, יהיה בסדר.

זה התחיל באדיפוס,
אבל אדיפוס לא ידע את זה.
רק כמה אלפי שנים אחרי,
פרויד גילה לו את זה.
את זה שהוא היה מלך יווני שהרג את אביו כדי לשכב עם אמו.
אדיפוס היה מופתע.
ברור,
זה לא פשוט שאבי הפסיכואנליזה מנתח אותך ככה.
ועוד בפרהסיה.
יש חוק נגד זה,
היום.
היום, יש חוק נגד זה, פעם לא היה.
וספרים הוא כתב על זה.
ואיזה עובי של ספרים,
שלא נדע.

אז, נו..
איפה היינו..
מה שהתחיל באדיפוס.
כן,
המרד נעורים.
המרד נעורים שהתחיל אצל אדיפוס.
הרצון לקום ולהגיד לאבא'שך, מה אתה חושב עליו.
ושלא תבינו אותי לא נכון,
ככה זה בטבע.
כל החיות זה ככה.
וגם אצל הצומח.
נגיד, עץ צומח,
נופל לו זרע ליד,
צומח עץ חדש,
יותר גדול, והופּ,
לעץ הזקן אין שמש לעשות עלים,
ואז הוא מת.
ככה זה.
גם בטבע.

ומה עם המרד נעורים הזה, אתם בטח שואלים?
אז ככה,
כולם צריכים כזה.
ואם אין להם, משהו לא בסדר.
ולא רק אצלם,
משהו לא בסדר בשיטה.
ואם משהו לא בסדר בשיטה.
אנחנו אוכלים חרא.
ככה זה.
גם בטבע.

אז מה הבעיה ?
הדור הזה שהקים את המדינה,
נו..
דור תש"ח.
מאיפה הוא בא ?
אני אגיד לכם.
מאירופה.
מאירופה הוא בא.
ואיפה ההורים שלו ?
ההורים שלו נשארו באירופה.
והדור הזה שההורים שלו נשארו באירופה,
חיכה להם פה כדי למרוד בהם,
וכלום,
הם לא באו.
והדור הזה במקום למרוד בהורים שלו,
ולהרוויח את החופש שלו,
ולהשתחרר!
חיפש דמות אב.
כי כל אחד מחפש את מה שאין לו.
ואם אתה מאריך שיער או צובע אותו בסגול חציל, רק כדי לעצבן את האבא'שך
ואתה יושב בנגב
ליד מגדל
עם חומה
ושום אבא לא מגיע לצעוק עליך 'למה יש לך רסטות בצבע סגול חציל', כי הוא נספה באושוויץ.
אז אתה לא יכול מרוד!
ואתה לא יכול להרוויח את החופש שלך!
ואתה לא יכול להשתחרר!
ואחר כך אתה גם מבוגר מדי
וגם כולם בקיבוץ קוראים לך מוּסַקַה.
ס'אחתק.

והילדים שלך מה?
גדלים,
ומגיעים לגיל שגם הם צריכים למרוד, כדי להשתחרר ולהיות חופשיים.
ואתה כולך מאושר,
ומחכה לזה.
כי אתה יודע עמוק בלב שגם אתה רצית להשתחרר, ולא להיות כלוא בתוך דור שני.
אבל אתה יודע שעכשיו
הילדים שלך ישתחררו מהאבא המוּסַקַה שלהם
ויהיו חופשיים.
אבל רק!
אחרי המלחמה.
כי בגלל שבאנו מאירופה
ללבנט
כל הלבנט רוצה להחזיר אותנו לאירופה.
ועכשיו גם הילדים שלך לא יכולים למרוד.
ולהיות חופשיים,
ולהשתחרר,
כי הם מגויסים לצבא,
ומשורה ישחרר רק המוות.
ואתה אומר לעצמך,
טוב, נו..
יש מלחמות,
רוצים להשמיד אותנו,
נחכה קצת עם המרידות.
אבל כמו כל דבר בצבא,
גם מלחמות
באות בשלשות.

אה,
ואז גם הם כבר בוגרים מדי,
ואין להם מספיק שיער לרסטות,
והסגול חציל כבר לא באופנה.
ואתה מחכה לנכדים,
שיימרדו באבא ויבואו לסבא.
אבל הם בטלויזיה.
ובאינטרנט,
ובאייפון.
ואין להם זמן לסבא,
ואף פעם אין להם זמן.
אין להם זמן למרוד,
אין להם זמן להשתחרר,
ואין להם זמן להיות חופשיים.

ופתאום מה?
החשמל עלה
הדלק עלה
הבשר עלה
הלחם עלה
החלב עלה
התחליפי חלב (למי שלא אוכל חלב ומוצריו) עלו
התחבורה הציבורית עלתה
הארנונה עלתה
המיים עלו
הגז עלה

ואין כסף לאינטרנט,
ואין כסף לטלויזיה,
ואין כסף לאייפד.

ואז הנכדים נזכרים לבוא לסבא ולהתבכיין,
סבא תן לי כסף,
כי לאבא שלהם נגמר,
וגם האבא שלהם בא להתבכיין,
סבא תן לי כסף.

ואני שלא מרדתי, ולא השתחררתי, ולא יצאתי לחופשי.
ובניי שלא מרדו, ולא השתחררו, ולא יצאו אל החופשי.
ונכדיי שלא מרדו, ולא השתחררו,ולא יצאו אל החופשי.

כולנו צריכים עכשיו ללמוד למרוד
וללמוד להשתחרר
ולצאת לחופשי.

אז אחד מחפש תשובה בספרים של פרויד,
ואחד מחפש מדריך מצולם ביוטיוב.
וסבא?
סבא הכין מוסקה.

צמחוני,

בטח, צמחוני.

למי יש כסף לבשר.

הבעיה עם ציניות - מונולוג [פרוזה*]

אתם באמת חושבים שהתכוונתי לזה?
זה הכל היה בצחוק.
זו הבעיה עם ציניות,
חלק מהאנשים לוקחים אותה יותר מדי ברצינות.

מה?
מה זה הפנס בעין, אתם שואלים?
ביום שלישי נפגשנו באנדרטת השואה והדלקנו נרות ופרחים, ואז איזה בחור שכל המשפחה שלו נהרגה התנפל עלי וצעק עלי שאני הרגתי את כל המשפחה שלו, ודפק לי בוקס בעין, הבן זונה.
גם המשפחה שלי נהרגה, לא רק שלו,
אני אמרתי לו לבוא לכאן?
לברוח?
בעצם כן, אני אמרתי, אבל בצחוק, כס' ראבאק, בצחוק
מה הוא?
כל דבר שאומרים לו הוא יעשה?
ואם יגידו לו לקפוץ מהגג?
הא?

Berlin
אנדרטת השואה בברלין - צילום:תמיר מילר

השוטרים הגרמניים פה עצרו אותו, הם נחמדים השוטרים הגרמניים האלה, מבינים אותנו ונותנים לנו לבוא לאנדרטה ולהדליק נרות, למרות שהשעווה הורסת קצת את האבנים.
בכלל,
רוב האנשים מודים לי על מה שעשיתי,
שפתחתי להם את העיניים,
שהצלתי אותם.
אחרת רובם היו מתים כבר.

כולם פתחו קבוצות בפייסבוק, לא רק אני. כל מיני 'צעדת המיליון' וגם 'מחאת העגלות' וכל מיני 'מחאות אוהלים'. כולם פתחו קבוצות,
אז גם אני,
וסתם,
בשביל הצחוק.
אז פתחתי קבוצה בשם 'באחד בספטמבר כל המילואימניקים טסים לחו"ל ונותנים לחרדים לנצח במלחמה'
זו סך הכל קבוצה,
בשביל החבר'ה,
חשבתי שיצטרפו שמונה, עשרה משתתפים.
אבל מאה וחמישים אלף?
ושהם באמת יטוסו לחו"ל?
פחחח

והמלחמה הזאת,
ראינו אותה בשידור חי באל-ג'זירה.
זה נראה כמו תמונות מהשואה רק עם כאפיות
וכל הגרמנים פה צפו איתנו בטלויזיה והזדעזעו.
פחחח

הגרמנים עוזרים לנו,
רוב צה"ל במילא כאן
אפילו כמה אלופים במילואים
אנחנו מתכננים להלחם ולשחרר את ארץ ישראל
החבר'ה כאן הסתדרו על כמה אניות ונשק
אפילו תותח אחד
אנחנו נבנה מדינה חדשה,
טובה יותר
רק יש כמה דברים שצריך לעשות לפני
להקים מחדש את הפלמ"ח
לכבוש את לטרון, ואת הקסטל
לפרוץ את הדרך לירושלים
לשחרר את הכותל
כאלה דברים.
אבל נראה לי שנחכה לאביב
שיהיה מזג אויר נח יותר
אחרי הכל, זה העליות לירושלים
פחחח

* גילוי נאות - לכותב אזרחות גרמנית ותוכניות לטוס לחו"ל בסוף אוגוסט

אני רוצה להיות רשע

אני רוצה להיות רשע

אני רוצה להיות רשע כזה שאני אוכל לעשות כל מה שאני רוצה ומתי שאני רוצה. אני אוכל ללכת לְחֲנוּת וגם אם היא סגורה, אני אשבור את הדלת ואקח את כל מה שאני רוצה בלי לשלם.

כזה רשע אני רוצה להיות.

אני רוצה להיות רשע כזה שלא שם על אף אחד ואם מישהו עוצר עם האוטו שלו באמצע הכביש, אז אני רוצה שיהיה לי אוטו כזה גדול שאני אוכל לעלות עם האוטו שלי על האוטו שלו ולמעוך אותו כי הוא מפריע לי לעבור. ואף אחד לא יוכל לעשות לי כלום כי אני רשע ואף אחד לא מתעסק עם אנשים רשעים כאלה, גם לא בסרטים.

כזה רשע אני רוצה להיות.

אני רוצה להיות רשע כזה שאם איזה מישהו מרגיז אותי אז אני אדפוק לו מכות ולא סתם מכות של בנות אלא איזה אגרוף לפנים שכל הדם יזרום לו מהאף והוא יתחנן שאני אפסיק. ואני אפסיק רק כשיבוא לי, ואם לא יבוא לי, אני אמשיך להרביץ לו.

כזה רשע אני רוצה להיות.

אני רוצה להיות רשע כזה שעושה דברים רעים ולא אכפת לו. וששום דבר לא יעיק עלי אחר-כך, בלילה, כשאני מנסה לישון. לזמוֹם מזימות כאלה שיכניסו לי מלא כסף כדי שאני אוכל להיות יותר רשע. ושרשעים מכל העולם יבואו אלי ויבקשו ממני עצות איך להיות רשע מרושע. מִירְשוּע אמיתי.

כזה רשע אני רוצה להיות.

אני רוצה להיות רשע כזה שבכינוס של הרשעים, כולם יעשו לי כבוד כי עשיתי דברים רעים לכל מיני ממשלות וכל מיני אנשים מפורסמים, ושאף אחד מהם לא יוכל להגיד לי כלום. אבל הם כל כך יפחדו שהם בכל זאת יבואו ליומולדת שלי ויגידו שהם חברים שלי כשיראיינו אותם לטלויזיה.

כזה רשע אני רוצה להיות.

אני רוצה להיות רשע כזה שאני אוכל להשתין בבריכה, ולא סתם להשתין בבריכה, אני אעמוד על המקפצה ואוריד את הבגד-ים ואשתין לבריכה. גם אם יש מישהו למטה ששוחה, ושכולם יעצרו ויסתכלו לי על הזין, ואז כולם ימשיכו לשחות ואף אחד לא יגיד מילה. כי אף אחד לא יתעסק איתי.

כזה רשע אני רוצה להיות.

אני רוצה להיות רשע כזה שכשהחברים שלי לא יזמינו אותי לשחק, אז אני אגיד להם שלא צריך ושילכו להזדיין ושלא צריך אותם. אני לא צריך חברים טובים, חְנַנוֹת כאלה, יהיו לי חברים רעים, שיודעים לעמוד על שלהם ואומרים את האמת, ואם הם קוראים לך זה בגלל שהם צריכים אותך ולא כי לא נעים להם. ואם לא יבוא לי, אז אני לא אלך איתם. כי גם אני לא אשים עליהם.

כזה רשע אני רוצה להיות.

אני רוצה להיות רשע כזה שכשחָבֵרַה שלי תבוא אלי ותגיד לי שהיא חושבת שאנחנו צריכים לקחת הפסקה, אז שאני אוכל להגיד לה את האמת, שטוב שהיא הלכה, כי כבר נמאס לי ממנה ומזל שהיא אמרה את זה ולא אני, ושתלך כבר. לא צריך הפסקה, צריך לחתוך ושתעוף.

כזה רשע אני רוצה להיות.

אני רוצה להיות רשע כזה שגם אם אמא שלי תגיד לי לשפוך זבל אני אגיד לה שלא בא לי ושתעשה את זה בעצמה. ושתעזוב אותי בשקט. ואז אני אטרוק את הדלת של החדר שלי בלי שיגידו לי כלום.

כזה רשע אני רוצה להיות.