תוויות

יציאה

* נשלח לתחרות הסיפור הקצר של 'הארץ' 2015 בעידודה של האחת והיחידה נירה עוזרד והפסיד. אבל אתם זכיתם! קריאה מהנה.

אדי ישב במסדרון ההמתנה מחוץ לחדרו של הרופא. הוא ישב קצת עקום בגלל כל העניינים האחרונים, והגב התחתון שלו קצת לחץ. מה יחסי מין פרועים במקצת יכולים לעולל, אדי הרהר לעצמו. לפחות נהניתי, הוא חשב, הוא כבר היה בשלב ההשלמה. הלחץ בגב התחתון התגבר והוא היה צריך לשנות תנוחה. היו צריכים להחליף את ה-S.B.G42™[1] שלו בגרסה חדשה. הדוקטור אמר שאם כבר מחליפים לו את ה-S.B.G42™ אז כבר עדיף להחליף גם את ה-[2]F.B.G13™ וחוץ מזה הביטוח שלו מכסה הכל, כך שאין לו מה לדאוג.
אדי לא דאג.
אדי היה רואה­­­־חשבון ממוחשב. לא, הוא לא היה רובוט וגם לא אנדרואיד, הוא היה בן־אדם. אדי היה מגיע למשרד קצת אחרי חצות, מתממשק למסוף והולך לישון, אזורים לא מנוצלים במוחו היו מופעלים על ידי המסוף ושימשו כמעבד רב עצמה. זה לא הפריע לו לישון. וחוץ מזה שזה כסף טוב, זה היה מפנה את הימים שלו לפעילויות אחרות. ובין השאר גם לפעילות המינית שפגעה בהתקן ה-S.B.G42™ שלו. חרא.
דלת חדר הרופא נפתחה, אדי זע במקומו. הרופא קרא לו פנימה. אדי נכנס. הרופא הביט לעברו אבל היה עסוק בקריאת המידע על אדי במשקפיים הזעירים שהיו מונחים על אפו. היו אלה משקפי הולוגלאס[3] אדי התפלא על זה, הוא לא ראה כאלה מאז שהיה ילד.
"אדוארד ט. ג'קסון?"
"כן" ענה אדי
"אני רואה שכל החלקים שלך הגיעו, קיבלת את הדגם החדש S.B.G.S13™ ואת ה-F.B.G42™"
בטנו של הדוקטור עשתה קול מוזר. ואדי שם לב לראשונה שלדוקטור יש כרס. הוא לא ראה איש עם כרס כבר די הרבה זמן. מדי פעם היה רואה ברחוב מהגרים שמנמנים אבל זה היה נדיר כי המשטרה הייתה מעלימה אותם די מהר. ופעם כשהיה בטיול מאורגן בחו"ל ראה כמה מקומיים נאבקים על אוכל. לא היה להם כסף כמוהו לשלם על F.B.G13™ ובכך לא לדאוג למזון עוד לעולם. היו שמועות על תיירים שנחטפו בשביל ה F.B.G13™ שלהם, אבל [4]F.G.M.A.T Corp. ®™ היו מפסיקים את שיגור המזון למנוי כשהיו מודיעים להם על חטיפתו. כך שזה לא הועיל לאף אחד. אלא אם כן הם היו אוכלים אותו למעט ה- F.B.G13™שהיה מחומר מיוחד שאינו ניתן לעיכול, אחרי הכל הוא היה שתל תוך מעי.
אם נחזור לדוקטור שלנו ולבטנו הרועשת, הוא קם ממקומו ומלמל לכיוונו של אדי "שנייה, אני הולך להתפנות" ויצא החוצה. קודם המשקפיים ועכשיו גם זה, איך ייתכן שלדוקטור עצמו אין S.B.G42™ ? והוא מעדיף מזון אחר, ולשנע בעצמו את ההפרשות של גופו? אדי גמר אומר עם עצמו לברר זאת ברגע שהדוקטור יחזור.
"למה אין לך S.B.G42™, דוקטור?" שאל אדי בשנייה שהדוקטור נכנס לחדר.
"לא לכולם זה מתאים" מלמל, "אתה צעיר, אני מתקופה אחרת... גש לחדר 212 הניתוח שלך יתחיל מיד.
מוזר חשב לעצמו אדי, הדוקטור לא נראה לו זקן כל כך. לא עד כדי כך שחי לפני 'השביתה הגדולה'[5]. משהו מסריח בכל העניין הזה, וזה לא רק ה־ S.B.G42™התקול שלי.
אדי נכנס לחדר הניתוח.


***

אדי פקח את עיניו. הוא הרגיש מוזר, מאוד מוזר. נראה היה לו שעבר זמן רב יותר מהשעתיים שתהליך החלפת ההתקנים התוך גופיים שלו אמור היה לקחת. הוא שכב על מיטה בבית החולים, לבד. ליד כתפו היה מונח חוט, היה עליו למשוך את החוט כדי לקרוא לאחות. איך עדיין לא המציאו משהו קצת יותר מודרני חשב לעצמו. הוא משך בחוט.
"בוקר טוב מר ג'קסון" אמרה האחות, "אני רואה שהתעוררת, אני אקרא לרופא"
"רגע" קרא לעברה אדי, "למה רופא? מה קרה"
"מיד הרופא יהיה איתך מר ג'קסון, מיד"
האחות יצאה.
הרופא נכנס.
פניו היו חתומות.
הרופא שתק.
אדי שתק.
"תראה אדי, הייתה בעיה"
אדי הביט ברופא והמתין להסבר.
"היית מורדם בשלושת הימים האחרונים. היינו צריכים להוציא את ההתקנים התוך גופיים שלך"
"לא הייתם צריכים להכניס חדשים?"
"אני מדבר על החדשים" אמר הרופא.
"מה קרה דוקטור? מה קרה?"
הדוקטור זע באי-נוחות "זו טעות של אחד למיליון, השמות, אתה מבין"
"לא דוקטור אני לא מבין!" הקשה אדי בקול רם.
"היינו צריכים להחליף את ה S.B.G42™- ב- S.B.G.S13™ ואת ה- F.B.G13™ב- F.B.G42™, אתה מבין. לא שמנו לב ל-S והחלפנו בין ה- S.B.G.S13™ ל F.B.G13™"
אדי הביט בדוקטור בתמיהה, "מה זה אומר?"
"זה אומר שהשתלנו לך את ההתקן התוך-גרוני במעי ואת ההתקן התוך-מעי בגרון".
הדוקטור כחכך בגרונו ופלט במהירות.
"המערכת שיגרה לתוכך חרא ושאבה מתוכך מזון, אבל רק לכמה דקות."
אדי התפלץ.
"אדי תרגע, עשינו לך שטיפת מערכות כללית על חשבוננו"
אדי לא ידע מה לעשות עם עצמו.
"הזמנו לך התקנים חדשים אבל יש בעיה עם הביטוח של בית החולים, אנחנו מטפלים בזה. אנחנו מנסים למצוא לך התקנים מחודשים עד שייצרו לך חדשים"
"מה מחודשים!"
"אני לא רוצה משגר חרא מחודש!" צעק אדי
"אדי תהיה הגיוני, זה לא זמן לצעקות, אין משהו אחר לעשות" הדוקטור ניסה להרגיעו.
"אתה מציע לי משגר חרא משומש ורוצה שאני אירגע? אתה לא משתיל לי משגר חרא משומש! בחיים! תדחוף את המשגר חרא המחודש שלך!"
"אדי, אין לי כרגע אפשרות אחרת, אני לא יכול להרדים אותך מעבר לשלושת הימים שכבר הרדמנו אותך. או שנשתיל לך משגר מחודש, או שתאלץ לפנות את הפסולת האורגנית שלך בעצמך עד שיגיעו התקנים חדשים"
"אתה אומר ששלושה ימים חרבנתי מתוך שינה!" צווח אדי
"אדי, איך אתה מדבר, זה לא זמן לניבולי פה!" הרופא הרים את קולו. "אלו האפשרויות שיש לנו כרגע".
אדי אחז בראשו ורעד. הוא כל כך התעצבן והלב שלו דפק כל כך חזק שהוא לא שמע את הרופא ממלמל שהתקשרו מהעבודה שלו ולא מאשרים לו יותר ימי חופש ושהוא חייב להתייצב הלילה במשרד.
ואז הדוקטור יצא.
ואדי נשאר.

***

בטנו של אדי עשתה קולות חרחור, הוא לא ידע מה זה, מעולם היא לא עשתה קולות לפני. ההתקנים אמורים לצפצף כשיש להם תקלה ואתמול, סליחה, לפני ארבעה ימים זו הייתה הפעם הראשונה שההתקן התוך-מעי שלו צפצף. הבחור אמר לו שזה קורה לפעמים, ואחר כך זה מסתדר. זה לא הסתדר.
ועכשיו הרעש מהבטן לא היה צפצוף של S.B.G42™ או של S.B.G.S13™, זה היה משהו חדש, משתנה. מלודי כמעט.
הוא משך בחוט.
האחות נכנסה.
"אתה צריך לאכול" האחות אמרה. וקשקשה משהו במסוף שעל מיטתו.
"הביטוח הרפואי שלך לא מכסה מזון שאינו משוגר, מר ג'קסון"
האחות קשקשה משהו נוסף ואז כיבתה את המסוף. "אתה משוחרר מבית החולים, החפצים שלך בארון הזה" הארון ליד מיטתו נפתח אוטומטית, "תקבל הודעה כשההתקנים החדשים שלך יגיעו. יום טוב".
"רגע", אמר אדי "איפה אני משיג מזון לא משוגר?"
"קודם כל אתה צריך ללכת למשרדי A.I.E©®™ בקומת הקרקע כדי לקבל אישור לצריכה של מזון לא משוגר, אתה לא יכול להסתובב ללא התקנים תוך גופיים בלי אישור, זה בניגוד לחוק. אני חושבת שיש מקום של זקנים שתי רחובות מפה, שמוכר משהו כזה, אבל לא יימכרו לך בלי אישור, תשאל למטה".
האחות נעלמה.
אדי נשאר.
הארון צפצף לאיטו ואז פלט הודעה, "מבריא יקר, השעה אחת-עשרה וחמישים, אחרי השעה שתים-עשרה תחויב ביום אשפוז נוסף, החלמה מהירה" צפצוף הארון נמשך.
משרדי A.I.E©®™ היו סגורים.

***

אדי עמד מחוץ לבית החולים. אף לא אחד מהאנשים שהוא עבר בדרכו החוצה מבית החולים, ידע לענות לו איפה ניתן להשיג מזון לא משוגר. חלק מהאנשים ברחו ממנו מבלי לענות ואמהות כיסו את אזני ילדיהם כשהוא שאל אותן. הבטן שלו המשיכה לנסר ביתר שאת. פעם ראשונה בחייו אדי היה רעב.
הוא חיפש קשישים ברחוב, אבל לא מצא כאלה.
הוא אפילו לא ידע איך מזון לא משוגר נראה.
חרא.

***

אדי גמר אומר בליבו לחפש אנשים שמנמנים, או כאלה עם כרס ולשאול אותם. הם היו הסיכוי הכי טוב שלו. אנשים עם התקנים תוך גרוניים שמקבלים את כל התזונה שלהם ממזון משוגר היו תמיד במשקל תקני, אלא אם כן משגר המזון התוך-גרוני שלהם היה תקול, אבל תאגיד F.G.M.A.T ®™  היה מגלה את זה די מהר לפני שה-BMI שלהם היה מספיק לעלות.
הערב ירד ואדי המשיך לתהות ברחובות, הפה שלו היה יבש, ראשו כאב ובטנו קירקרה.
צללית רחוקה בפינת רחוב העירה אותו מייאושו, הצללית נראתה שמנמנה. אדי רץ לעברה, אך היא הבחינה בו והחלה לברוח. אדי צעק וצעק, הוא צעק שהוא רק רוצה לדבר איתה, והוא צעק שהוא רק רוצה לאכול. המרחק ביניהם התקצר ואדי הבחין בבחור שמנמן לבוש בגדים מלוכלכים. הבחור החל להתנשף, אדי חשב לעצמו, מזל שה-[6]BMI שלו גבוה, הוא רץ פחות טוב ממני.
הבחור השמנמן האט את הקצב והחל ללכת במקום לרוץ. אדי הגיע עד אליו.
"חכה רגע"
אדי זינק על הבחור השמנמן והכניע אותו.
"יש לך F.B.G ?
הבחור השמנמן לא הבין את אדי, הם לא דיברו באותה השפה.
"נוּ! נוּ!"
אדי צעק. הוא מישש את ביטנו של הבחור ואת גרונו, הוא לא חש בכלום.
"אוכל"
"אני רוצה אוכל!" אמר אדי והחווה עם כף יד מכווצת לכיוון פיו שלו.
"קוֹמֶר, קוֹמֶר!" הבחור השמנמן החווה בידו על פיו שלו עצמו.
"קוֹמֶר, קוֹמֶר!" חזר אדי על המילים ועל המחווה.
הבחור השמנמן מישש את בטנו אל אדי והרים את חולצתו, כתם אדום ופס זעיר הם כל מה שנותר מהניתוח של אדי.
"אֶסְתַה רוֹטוֹ!" אמר הבחור השמנמן.
"קָאם, קָאם!" אמר הבחור השמנמן, קם מהמדרכה והחל ללכת, מסמן לאדי בידו שייבוא אחריו, אדי החל ללכת אחריו, 'מה כבר יש לי לעשות' הוא חשב לעצמו.

***

שתי הדמויות צעדו כמעט כל הלילה, צמודים לקירות, חומקים מעמודי תאורה, מכוניות, עוברי אורח. אדי לא נהג להסתובב בעיר בלילות, בדרך כלל בשעות הלילה הוא היה עובד.
'חזיז ורעם, העבודה!' אדי סינן לעצמו. הבחור השמנמן סימן באצבעו על פיו של אדי ולחש "ששש.." הגיעו לו רק שלושה ימי חופש והוא אמור היה להגיע לעבודתו הלילה. 'איזה דפק' חשב לעצמו 'חרא'. הוא יתקשר לבוס שלו ברגע שיוכל, אבל קודם כל הוא צריך לאכול. ניסור סירנה קרב אליהם והבחור הצמיד את אדי לפתחו של בניין דירות וחסם את פיו בידו. אדי המתין, ראשו הסתחרר וביטנו קרקרה. ניידת משטרה עברה אותם, אורותיה הבהבו, היא פנתה ימינה והרחוב נדם ועלטה ירדה עליו.
אדי נמלט מהחוק לראשונה בחייו, אך הוא טרם הבין זאת.
הם חזרו לצעוד ברחובות, אדי הותש ונסרך אחרי הבחור השמנמן, חוסר האונים גרם לו להמשיך לצעוד אחריו. הוא לא חשב להתנגד, העולם הסתחרר סביבו והוא הזה מרעב והמשיך ללכת. כל אימת שהאט הבחור משך אותו בידו.
הם נכנסו לגן־החיות העירוני דרך פשפש בגדר. אדי זכר את המקום מפעם, הוא לא אהב את גן־החיות. היו שם מעט חיות עצובות, ורובוטים שדימו חיות שנכחדו או שחיו רק בגני־חיות אחרים. השמנמן הכיר את גן־החיות היטב והוביל את אדי למחסנים באחד מקצותיו המרוחקים. הם נכנסו פנימה.
היו שם עוד תריסר אנשים, אישה וילדים וגברים, כולם שמנמנים. חלקם נדרכו כשהבחינו באדי, השמנמן שהגיע עם אדי ניסה הרגיע אותם. הוא ניגש לאחד הארגזים והוציא ממנו גזר.
"קוֹמֶר, קוֹמֶר!" הוא לחש והגיש לאדי את הגזר.
היה זה הגזר הראשון שאדי ראה בחייו. הוא לא ידע מה לעשות איתו. השמנמן הוציא גזר נוסף והחל נוגס בו. אדי נגס בגזרו שלו בתגובה. השמנמן החזיק את גזרו בפיו, ניגש לארגז אחר והוציא חסה. אדי נגס בחסה ואז בגזר ושוב בחסה.
אדי עבר בין הארגזים כשחבורת השמנמנים צופה בו, היו אלה ארגזי המזון של החיות, אבל לאדי לא היה אכפת. הוא אכל עגבניות ואפרסקים, ואבטיח על קליפתו, ותפוזים בקליפתם, וקיווי שגירד לו בגרון, ובננה, וליצ'י, ותפוח, וסלק ואננס אחד. הוא הרגיש את בטנו מתמלאת בחום, ונינוחות נעימה פשטה בגופו. ראשו לא הסתחרר יותר ובטנו לא קרקרה. הוא התיישב ליד האנשים השמנמנים, נשען לאחור, חייך ונרדם.

***

"פוליס! פוליס!" הבחור השמנמן העיר את אדי בצעקות, סירנות ניסרו את חלל המחסן.
"פוליס! פוליס! קאם! קאם!"
השמנמן גרר את אדי ואדי נגרר מבוהל על הרצפה, הוא קם והחל רץ אחרי השמנמן. הוא לא הבין למה הוא עושה זאת, תריסר האנשים מהמחסן של גן החיות עשו כן וגם הוא.
"אבל.. אבל.. אני יכול להסביר להם, אני לא כמוך.. אני אזרח..אני רעב..מותר לי.." ניסה אדי להסביר לשמנמן, אבל השמנמן החל לרוץ. בחוץ האיר הבוקר, וכל השמנמנים האחרים כבר נעלמו, היה רק אדי והבחור השמנמן המקורי ואדי רץ אחרי. הם הגיעו לפתח בגדר ויצאו מגן החיות. אדי הרגיש לראשונה בבטנו, היא הייתה נפוחה במקצת ולחצה עליו, הוא מעולם לא הרגיש ככה.
היה לו קשה לרוץ והבחור השמנמן נעלם לתוך אחד הרחובות ואדי נותר לבדו. אדי נכנס לחדר מדרגות של בית משותף והתיישב באחת הפינות, הוא הרגיש מוזר. האוכל שבלס אתמול רצה לצאת החוצה מתוכו, דרך הפה ודרך האוזניים ודרך האף ודרך הבטן ודרך התחת. הוא נשם קצובות כדי להירגע. חרא.
ניידת משטרה נסרה קצובות בתחילתו של הרחוב, כאבו של אדי גבר וסימא את מחשבותיו והגיונו. הוא החליט לפנות לשוטרים לעזרה. הניידת התקרבה, ואדי זחל החוצה מחדר המדרגות. הוא התיישר ונעמד על שפת הכביש.
הניידת נעצרה בחריקה, שוטר ושוטרת יצאו ממנה עם אקדחי גְּרִינְבִּים©®™[7] משודרגים שלופים, מכוונים לאדי. השוטרים רעדו במקצת, הם פחדו. אדי לא הבין מה מפחיד בו. הוא בסך הכל בן־אדם רגיל. אדי הרים את יד ימינו במקצת כדי לסמן לשוטרים שהכל בסדר וניסה לדבר.
"שכב על הרצפה!"
"ידיים למעלה"
שני השוטרים צעקו הוראות סותרות, אדי התבלבל, הוא התבדח.
"אני לא יכול לשכב כשהידיים שלי באויר"
השוטרת התחילה להקריא לו את זכויותיו.
"היי, אני אזרח, זאת אי־הבנה, לא עשיתי כלום, בסך הכל הייתי צריך להחליף את משגר החרא שלי ואת משגר המזון שלי ובית החולים עשה טעות.." כאב חד פילח את בטנו של אדי, הוא התכרכם.
רעשים מוזרים נפחו מישבנו.
השוטרת הפסיקה את הקראת הזכויות והוציאה מסיכת גז מהניידת ולבשה אותה, השוטר שלידה קרא לה להוציא גם לו אחת בקול רועד, ושלף מחגורתו אזיקים בידיים רועדות.
"אני צריך עזרה! אני חולה!" צעק אדי, אני אזרח הוא הוציא מכיסו תעודה זהות דיגיטאלית ומכשיר דיגיטאלי שקוף וניסה להושיטו לשוטר, גופו התכווץ מכאב.
השוטר קרב לאדי ואדי הדף אותו, הכאב בבטנו גבר והשוטר נפל אחורה על גבו.
השוטרת ירתה קרן ירוקה באויר, אדי החל לרוץ. השוטרת המשיכה לירות ואדי רץ בכל כוחו. קרני לייזר ירוקות חלפו מאחוריו, מצדדיו ומעליו עוקפות אותו ומאדות חפצים טועים שנקלעו שלא בטובתם לרחוב. הוא התפתל בין סמטאות וטיפס על גדרות, וחומות, וקרס אחרי מספר דקות בפינתו המעוקלת של רחוב.
בידו הייתה תעודה ומכשיר דיגיטאלי. היה זה מכשיר ה iCON[8] שלו. הוא בילה בכיס מכנסיו האחורי, למזלו של אדי ושל ה-iCON שה-iCON מכשיר גמיש, אחרת אדי היה שובר אותו מזמן.
המכשיר היה מכובה, אדי הדליק אותו. הלוגו של F.G.M.A.T Corp. ®™ הופיע בכל צבעי הקשת. היו לו שלוש הודעות מהעבודה שלו ועוד אחת מתאגיד A.I.E©®™ . ההודעה הראשונה הייתה שעליו להתייצב לעבודה. ההודעה השנייה הייתה שעליו להתייצב לשימוע. ההודעה השלישית הייתה שהוא מפוטר.
ההודעה מתאגיד A.I.E©®™ הייתה שחשבון ה-iCON שלו מבוטל, ושיהיה לו יום יפה.
המכשיר כיבה את עצמו. חרא.
סירנה נשמעה ברחוב, אדי נדרך, וחמק מחדר המדרגות. הוא ניסה לרוץ בין הסמטאות, אבל בטנו לחצה עליו, הסירנות התקרבו אליו. הם הגיעו כעת מכל עבר, מכל סמטא שנכנס אליה, בכל רחוב שעבר.
אדי היה חסר אונים. אך בתוך כל החוסר הוא לא הפסיק לרוץ.
אדי הגיע לכיכר.
הוא הביט סביב, הוא זיהה את המקום. זו כיכר העירייה. המזרקה המטופשת, הקשישים שמתחממים בשמש עם משחקי הקופסא שלהם, והיונים. אוי היונים.. הוא לא הבין מאיפה הגיע הדחף הזה פתאום לנגוס ביונה, ביונה שמנמנה ולבנה.
אבל בטנו כאבה כמו שלא כאבה בטן מעולם, והכאב הלך וחזר וכל אימת שחזר הוא היה עצום יותר וחד יותר. חרא.
ניידות משטרה סבבו את הכיכר ושוטרים החלו נשפכים מהן, הם צעדו לעברו בתחילה ואז הגבירו והחלו רצים. והבטן.. אוי הבטן, היא כואבת ואינה מרפה.
אדי עמד במרכזה של הכיכר, השוטרים מקיפים אותו וקוראים בשמו, מבקשים שיאשר, מבקשים שישכב על הרצפה, מבקשים שירים ידיים, מבקשים, צועקים, מנפנפים בידיהם, מנפנפים ברוביהם..
אדי ניסה לומר להם שאינו פורע חוק, ואינו עבריין. זה בסך הכול סתם יחסי מין מזדמנים שפגעו ב S.B.G42 שלו, ובית החולים טעה בהשתלה, והוא אזרח טוב ושומר־חוק, והוא רוצה התקן תוך מעי חדש בסך הכל.. אך כל פעם שניסה לפתוח את פיו הרגיש שכל תכולת בטנו מנסה לברוח החוצה דרך פיו.
בטנו של אדי בערה מבפנים.
אדי הפשיל את מכנסיו במרכזה של רחבת העירייה, ואחר הפשיל את תחתוניו מול כל השוטרים ועוברי־האורח והקשישים והיונים.
אדי כופף את ברכיו תוך שהוא מאזן את גופו בעזרת ידיו וגושים חומים החלו יוצאים מישבנו.
חרא[9].




[1] S.B.G42Shit Beamer Galaxy 42 – משגר חרא גלקטי, התקן תוך מעי שמשגר את הפרשות הגוף למזבלה בין־גלקטית ומאפשר לאנשים להיות חופשיים מפינוי הזבל מגופם בעצמם. הוא היה שיפור פורץ דרך לעומת ה־ S.B.G41 שהיה לפניו, שכן הוא היה הראשון שאינו ניתן לעיכול, וכך יכול היה להחזיק מעמד בגופו של אדם חיים שלמים. S.B.G42 הינו סימן רשום של F.G.M.A.T Corp. ®™
[2] F.B.G13 Food Beamer Galaxy 13 – משגר מזון גלקטי. התקן תוך גרוני שמשגר לגוף האדם את כל המזון הנחוץ לו ממיקום בין־גלקטי לא ידוע, התקן זה מאפשר לאנשים להיות חופשיים מחישוב קלורי של המזון שהם מכניסים לגופן, מה שמאפשר לכל אזרחי העולם להיות ב־ BMI הנכון. מיקום מקור שיגור המזון איננו ידוע כידי למנוע מארגוני טרור לחבל במתקן הסודי של F.G.M.A.T Corp. ®™
[3] הולוגלאס – משקפיים מיוחדים שמידע הוקרן עליהן לפי בקשת המשתמש, הן היו יקרות להחריד ולכן כללו פרסומות. אנשים היו מורידים אותן בעת שידור פרסומות, ולכן הופסק ייצורן והן הוחלפו על ידי F.G.M.A.T Corp. ®™ בהתקן תוך רשתי.
[4] F.G.M.A.T Corp. ®™ תאגיד פ.ג.מ.א.ט. הוא סימן רשום של A.I.E©®™
[5] השביתה הגדולה – כינוי לשביתה המאוחדת של איגוד רופאי השיניים שהתנגד להכנסתו לשימוש של הF.B.G13 אחרי שתאגיד F.G.M.A.T Corp. ®™ וממשלת ארצות הברית של אמריקה סגרו עם החקלאים שהם ייקנו מהם את כל התוצרת שלהם עד 2084. וכן איגוד השרברבים של צפון אמריקה שהתנגד להכנסתו של ה־ S.B.G42. השביתה נמשכה כמעט שנתיים עד ל־2018 ומוטטה את שני האיגודים שהיו איגודי העובדים החזקים ביותר בצפון אמריקה אחרי איגוד החקלאים.
[6] BMI - Body Mass Index - מדד מסת הגוף. הוא מדד הנותן הערכה כמותית האם אדם נמצא במשקל תקין, בעודף משקל או בתת משקל. המדד מחושב באמצעות נתוני הגובה (במטרים) והמשקל (בק"ג).
[7] גְּרִינְבִּים©®™ – אקדחי ליזר מתוצרת F.G.M.A.T Corp. ®™, הגרסה הבסיסית שלהם יורה קרן לייזר ירוקה שפוצצת את הנפגע לכל עבר, הגרסה המשודרגת שלהם מאדה את הנפגע לכדי עננה מתפוגגת, F.G.M.A.T Corp. ®™ גאים בגרסה המשודרגת שאינה מתירה לכלוך כלשהו, המשטרה משתמשת בגרסה המשודרגת כי אינה משאירה אחריה ראיות.
[8] iCON – מכשיר שח רחוק אלחוטי, ייוצר מפיתוח של חומרים מתקדמים שבבסיסם מינרלים שנכרו במאדים. המכשיר מייוצר ומשווק על ידי F.G.M.A.T Corp. ®™
[9] חָרָא ז' [לפי הכתיב בישעיה לו יב: "לאכל את חראיהם", והקרי שם "צואתם"; ארמית: חַרְיָא; ערבית: חֻ'רְאְ] צוֹאָה, גְּלָלִים: "מַה לָּכֶם בֵּיצֵי כִּינִּים, חַרְאֵי־זְבוּבִים" (ביאליק, שור אבוס א). –[חֲרָאִים, חַרְאֵי־]